אתמול היה היום הולדת של:
אלברט איינשטיין (
14.3.1879 - 18.4.1955), פיסיקאי יהודי ילדי גרמניה ואחד הפיזיקיאים הגדולים ביותר של זמנינו, ולדעתי אחד האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.
איינשטיין היה הרבה יותר מפיזיקאי גאון. כל כך הרבה יותר שרק לזכור אותו בתור האדם שחולל מהפכה עצומה בפיסיקה זה המעטה.
להנאתי ולמזלי יצא לי לראות לא מעט תוכניות טלויזיה על איינשטיין, והצלחתי למצוא אחת איכותית שהיתה בערוץ ההיסטוריה. היא די אורכה ומחולקת ל - 7 סרטונים ביוטיוב, אז מי שמתעניין. בסרט הזה מראים את כל המכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו של איינשטיין בניסיונו להוכיח לעולם את התיאוריה המדהימה שלו, ואת המאבק על הערכים שבהם הוא מאמין:
חלק 1חלק 2חלק 3חלק 4חלק 5חלק 6חלק 7איינשטיין איש שלוםI am not only a pacifist but a militant pacifist. I am willing to fight for peace. Nothing will end war unless the people themselves refuse to go to war.
_________________________________________________________
Peace cannot be kept by force; it can only be achieved by understanding.
_________________________________________________________
איינשטיין, שהיה פציפיסט מושבע, התנגד לכל רוח המלחמה והשנאה שגדלה במולדתו, גרמניה, לקראת מלחמת העולם הראשונה. מנגד לאיינשטיין, מדענים ועמיתים שלו תמכו במלחמה וחתמו על מניפסטו בעד הלחימה שכלל חתימות של 93 מהאינטלקטואלים המובילים של גרמניה. איינשטיין, בתגובה, יזם מניפסטו נגדי, נגד המלחמה, שהצליח לכלול רק 4 חתימות. הוא סלד מהמדענים שהשתמשו במדע בכדי להפיק נשקי הרג יעילים יותר.
איינשטיין הצליח להראות שהמדע, למרות איך שהוא לפעמים מתואר, אינו משחית את הנפש ואינו הופך אנשים לקרים יותר.
אפשר היה לומר שאיינשטיין הוא פציפיסט קיצוני בלי קשר למציאות, אבל במלחמת העולם השנייה הוא תמך במלחמה בנאצים וראה אותה מלחמה מוצדקת, אז הוא לא היה עיוור.
איינשטיין הסוציאליסטבמקום להסביר לכם את דעותיו הסוציאליסטיות של איינשטיין, פשוט אביא לכם חלקים מהמאמר שלו
Why Socialism? (יש גם
גרסה מתורגמת, אבל לא קראתי אותה)
The individual is able to think, feel, strive, and work by himself; but he depends so much upon society—in his physical, intellectual, and emotional existence—that it is impossible to think of him, or to understand him, outside the framework of society.
_________________________________________________________
I have now reached the point where I may indicate briefly what to me constitutes the essence of the crisis of our time. It concerns the relationship of the individual to society. The individual has become more conscious than ever of his dependence upon society. But he does not experience this dependence as a positive asset, as an organic tie, as a protective force, but rather as a threat to his natural rights, or even to his economic existence.
_________________________________________________________
The economic anarchy of capitalist society as it exists today is, in my opinion, the real source of the evil. We see before us a huge community of producers the members of which are unceasingly striving to deprive each other of the fruits of their collective labor—not by force, but on the whole in faithful compliance with legally established rules.
_________________________________________________________
Moreover, under existing conditions, private capitalists inevitably control, directly or indirectly, the main sources of information (press, radio, education). It is thus extremely difficult, and indeed in most cases quite impossible, for the individual citizen to come to objective conclusions and to make intelligent use of his political rights.
_________________________________________________________
This crippling of individuals I consider the worst evil of capitalism. Our whole educational system suffers from this evil. An exaggerated competitive attitude is inculcated into the student, who is trained to worship acquisitive success as a preparation for his future career.
_________________________________________________________
הקטעים האלה לא באמת מסכמים כראוי את דבריו במאמר. בשביל זה צריך לקרוא אותו. אבל זה לא קריאה קצרה וקלה.
לתמצות - במאמר איינשטיין מדבר על הנזק שהחוסר במנטליות של חברה גורמת לאינדיבידואל, על הסכנה הכלכלית בקפיטליזם, על המנטליות הפוגענית שנובעת מקפיטליזם ועל טבע האדם שדורש חברה.
I believe in
Spinoza's God, who reveals himself in the lawful harmony of the world, not in a god who concerns himself with the fate and the doings of mankind.
_________________________________________________________
You may call me an agnostic... I do not share the crusading spirit of the professional atheist whose fervor is mostly due to a painful act of liberation from the fetters of religious indoctrination received in youth. I prefer an attitude of humility corresponding to the weakness of our intellectual understanding of nature and of our own being
_________________________________________________________
The problem involved is too vast for our limited minds. We are in the position of a little child entering a huge library filled with books in many languages. The child knows someone must have written those books. It does not know how. It does not understand the languages in which they are written. The child dimly suspects a mysterious order in the arrangement of the books but doesn't know what it is.
_________________________________________________________
איינשטיין האמין באלוהות, אבל לא בגרסה האנושית של אל בעל אינטליגנציה (כמו האדם) שמחליט בין טוב או רע, שמפקח על האדם ומעשיו. משום כך הוא לא היה דתי, ומשום כך הוא לא היה אתאיסט. אם הבנתי אותו נכון: הוא "האמין" באלוהות ההיגיון והטבע. זוהי הדרך שבה הוא כינה את אוניברסליות החוקים והמושלמות של הטבע. הוא תיאר את עבודתו המדעית - הדרך להבין איך אלוהים חושב.
הפיסיקהאי-אפשר לדבר על איינשטיין בלי לדבר לפחות טיפה על מה שפרסם אותו. למזלי, עברתי מעין קורס ברמה נמוכה על תורת היחסות הפרטית, אז אולי יש לי את היכולת להסביר בצורה פשוטה את היופי והמהפכנות שבתיאוריה שלו.
לפני איינשטיין, המדע היה למעשה די מפותח והתבסס על מודלים מאושרים של איך דברים פשוטים כמו "מהירות" וכוח כבידה עובדים. אנשים לא פיקפקו במה שנחשב בעיניהם כל כך בסיסי, וגם לא היו מוכנים לפקפק... אבל היו כמה דברים שלא הסתדרו ואף אחד לא הצליח לפתור אותם או להסביר מדוע.
ואז איינשטיין בא עם תורת היחסות שיותר מפתרה את הבעיות - היא שינתה את ההבנה של המרחב והזמן והביאה לתגליות באמת מטורפות על המציאות. אם חשבתם שזמן זו המצאה אנושית, אז לא - זהו מימד אמיתי וקיים במרחב. אני ממש אהיה גאה בעצמי אם אצליח להעביר לכם חלק מהטירוף שבתיאוריה.
יש מושג שאתם צריכים להכיר וזהו מהירות יחסית -
אם אני רץ במהירות של 10 קמ"ש אל חבר שלי, והוא רץ במהירות של 10 קמ"ש אלי, אז המהירות היחסית שלו אלי ושלי אליו היא 20 קמ"ש. המהירות היחסית מתכוונת למהירות שאנחנו רואים אצל אחרים כאשר אנחנו מדמיינים שאנחנו לא זזים, כאילו אנחנו מרכז העולם והכל נע סביבנו.. לכן בדוגמא, אם נדמיין שאנחנו לא זזים, זה נראה כאילו החבר רץ אלינו במהירות של 20 קמ"ש.
הדבר ההגיוני הוא אם אני וחבר שלי נעים במהירויות שונות, ויש רכבת שנוסעת לידינו, אז המהירות היחסית של הרכבת תיהיה שונה בשבילי לעומת חברי.
אחד הדברים המעניינים שקורים בעולם הוא שהאור נע באותה מהירות יחסית אלינו, לא משנה מה המהירות שלנו. אם אני רץ לקראת האור, או עומד במקום ומחכה שהאור יגיע אלי, אני עדיין אראה את האור נע באותה מהירות יחסית אלי. אם הבנתם מה שתכוונתי, אז אתם תבינו שזה מטורף לגמרי ולא מתאים בכלל להיגיון: לא משנה כמה מהר תנועו, מהירות האור ביחס אליכם לא תשתנה.
אף אחד לא הבין למה זה קורה, אבל איינשטיין הצליח כי הוא תקף את הבעיה בצורה מקורית. זה לא המהירות שיחסית - זה הזמן שיחסי. אני וחבר שלי, שנעים במהירויות שונות, נראה את האור נע באותה מהירות בגלל שהזמן של כל אחד מאיתנו מתקתק בקצב שונה.
אני שם לב שאני
ממש מסבך כאן, אז אם אתם רוצים הרחבה על הנושא, פשוט דברו איתי אישית ואנסה להסביר.
תורת היחסות זו תורה ממש מסובכת ורחבה ובמקום לשעמם אתכם בתהליך, פשוט אספר לכם על המסקנות -
היקום המגניב של איינשטיין* שני אנשים שזזים במהירויות שונות, יראו אחד את השני נעים באיטיות (slow motion). מי צודק ? הרי לא יכול להיות ששניהם נעים באיטיות אבל גם המהירות רגילה ? אבל למעשה שניהם צודקים !
* חומר ואנרגיה, הם למעשה אותו הדבר. אתם צורה ספציפית של אנרגיה בריכוז גבוה. (זה הבסיס לרעיון האנרגיה האטומית)
* לאור יש תנע, כלומר עם מספיק אור אני יכול לדחוף אתכם.
* שני קווים מקבילים יכולים להיפגש. תחשבו על זה רגע...
* ככל שתנועו יותר מהר, המסה שלכם תגדל. כלומר, תרוצו ותשמינו.
* "בו-זמניות" "ומיקום קבוע", הם דברים תלויי צופה. מישהו אחד יראה שני דברים קורים באותו רגע, ומשהו שנע במהירות יראה את שני הדברים קורים אחד אחרי השני. ושני הצופים צודקים.
* אם אני ארוץ במשך שנה במהירות ממש גבוהה, ואחזור אליכם - נגלה שאתם הזדקנתם בשנה ואני רק בשבוע.
* גם אם תמשיכו להגדיל את המהירות שלכם לנצח, אף פעם לא תגיעו למהירות האור.
ציטוטים שמיוחסים לאיינשטיין (שאני אישית אהבתי):Not everything that counts can be counted, and not everything that can be counted counts
Peace cannot be kept by force. it can only be achieved by understanding
You cannot simultaneously prevent and prepare for war
The release of atomic energy has not created a new problem. It has merely made more urgent an existing one
We can't solve problems by using the same kind of thinking we used when we created them
לסיכום
אני מחשיב את איינשטיין לאחד מגדולי האנושות בגלל מה שהוא מייצג. האדם היה אחד מגאוני הפיסיקה, לא רק בגלל המתמטיקה וההיגיון המוסבכים של התיאוריה שלו, אלא בגלל המהפכנות של התיאוריה. היא התנגדה לבסיס של הפיסיקה שאיש לא הסכים לערער עליו. היצירתיות והיופי של התיאוריה (הסימטריות של הזמן עם המרחב) הם כמעט שלא יאומנים. בתחום הפיסיקאי, הוא נחשב למהפכן.
כל זה טוב ויפה, אבל איינשטיין גם מסמל את איש המדע שלא התנתק מהאנושיות. הוא הראה שאפשר להיות גם הומניסט וגם מדען. הוא לא הסכים להסתכל על היקום כמקום קר וחסר קשר לאדם. הוא לא הסכים לבטל את המוסר בהסתכלותו על העולם. הוא ידע שיצירתיות ואינטיליגנציה הולכים ביחד. הוא עמד צנוע אל מול היופי שבשלמות היקום. לא הרבה מדענים הם כמוהו. הרוב מנסים להבין את העולם דרך עיניים קרות, שרואות את הטוב שבאדם רק כעוד פונקציה בתכנותו, ומנסים לנתק את עצמם מהאנושיות - שהם לרוב רואים בתור חולשת הסובייקטיביות...
איינשטיין היה גאון, אומן, הומניסט, סוציאליסט, מרדן וגם ציוני (דרך אגב...).
הוא לא עשה את היקום שלנו פשוט יותר - הוא עשה אותו יפה יותר.
וולף
