ניירונים אמפטיים - אמפטיה כבסיס לפעילות המוח

אמפטיה היא היא הפעולה של דימוי החוויה של מישהו אחר - אצלנו. הדוגמא הכי מוכרת היא כאשר אנחנו הרבה פעמים רואים אדם אחר סובל, אנחנו מרגישים את הסבל שלו. אנחנו אוטומטית מדמיינים את הסבל שלו ומפעילים אותו על עצמינו. או למשל, כאשר אדם מביע דעה, אנחנו הרבה פעמים מדמיינים את ההיגיון והרגש מאחורי הדעה שלו ומרגישים אותם אצלנו.

כולנו יודעים שאמפטיה היא פעולה בסיסית של בני אדם ועוד שלל בעלי חיים, אבל תתפלאו עד כמה שהתכונה הזאת היא דבר מהותי בפעילות המוחית שלנו. מצאתי הרצאה ב- TED ע"י נוירוביולוג שמדברת על סוגים מיוחדים של ניירונים שמכונים "ניירוני מראה". מאוד מעניין הדרך בה הם פועלים:







לפי איך שהניירונים האלה פועלים, מה שמגדיר את החוויות שלנו בתור "שלנו" ולא של אחרים, זה האותות מהעצבים בגוף שלנו שפוסלות כל חוויה שאינה קשורה אליהם. זה גם מסתדר עם עוד עובדה מעניינית על המוח - למוח מבחינת פעילות ניירונית, אין הבדל בין דמיון ומציאות. כאשר אנחנו מדמיינים משהו ברוחינו, הפעילות היא די זהה לאם היינו באמת חווים את החוויה.
זה מעניין לחשוב כך, כי זה למעשה הפוך ממה שהיינו מצפים. במקום שהמוח ידמיין חוויות, לא "יאמין" להם, ואלה שהם "אמיתיות" לגבינו יקבלו אישור מהגוף - המוח בעצם מקבל מההתחלה את כל החוויות כ"אמיתיות" לגביו ומחכה לגוף שיפסול חלק מהם.
נשמע כל כך כמו אמרה רוחנית - אנחנו כל החוויות ביקום, הדמיון והמציאות זהים, רק הגוף הפיזי הזה חוסם אותנו מלהיות כל שאר בני האדם.

וולף



דרך אגב, יש לאותו נירוביולוג עוד הרצאה מעניינת באתר על כל מיני פונקציות של המוח ואיך מגלים אותם, למי שמתעניין:
http://www.ted.com/talks/vilayanur_ramachandran_on_your_mind.html