ביאתלון

ביאתלון


ביאתלון הוא ענף ספורט חורפי המשלב סקי למרחקים (קרוס קאונטרי) עם ירי ברובה. בביאתלון מתחרים גברים ונשים במגוון מרחקים הנעים בין 6 ל-20 קילומטרים, כשבין הגלישות חייבים המתחרים לירות ברובה קליבר זעיר לחמש מטרות עיגול, הנמצאות במרחק 50 מטר מהם. ענף הביאתלון פופולרי בעיקר בארצות סקנדינביה, גרמניה, צרפת וארצות מרכז אירופה, ארצות מזרח אירופה, רוסיה ומדינות אירופיות שלברית המועצות לשעבר. ביאתלון הוא ענף אולימפי והביאתלטים שזוכים במדליות הופכים לגיבורים לאומיים בארצות בהן הביאתלון הוא פופולרי. ביאתלון משודר על ידי תחנות טלוויזיה רבות באירופה.


היסטוריה
מקור הביאתלון באימונים של הצבא הנורבגי. ההתמודדות הידועה הראשונה התקיימה בשנת 1767 בין שני כוחות משמר הגבול הנורבגי. עם הזמן התפשט הענף כענף צבאי בכל רחבי סקנדינביה. בתחילת המאה ה-20, הגיע הענף גם למדינות מרכז ומזרח אירופה. בשנת 1924 באולימפיאדת החורף הראשונה התקיימו תחרויות בענף הנקרא סיור צבאי (Military Patrol). ענף זה נשאר בתוכנית האולימפית כענף ראווה באולימפיאדות 1928, 1936 ו-1948 אך לא זכה להכרה כספורט אולימפי עקב מיעוט המדינות המשתתפות. בשנות החמישים הספורט צבר פופולריות בברית המועצות ושבדיהוכמות המדינות בהן עוסקים בביאתלון גדלה. במהלך השנים האלה קיבל ביאתלון צורה וכללים שמזכירים את הענף המודרני. אליפות העולם הראשונה בביאתלון נערכה בשנת 1958 באוסטריה, ושנתיים לאחר מכן נכנס הביאתלון לתוכנית אולימפיאדת החורף, כשהוא כולל ענף אחד בלבד: התחרות האישית ל-20 ק"מ (ראה להלן) לגברים. תחרות השליחים נוספה לתוכנית אליפויות העולם בשנת 1966ולתוכנית האולימפית שנתיים מאוחר יותר. תחרויות הספרינט נוספו החל משנת 1974 באליפויות העולם והחל משנת 1980 באולימפיאדות החורף. נשים החלו להתחרות בביאתלון החל משנות השמונים, כשאליפות העולם הראשונה לנשים התקיימה בשנת 1984. החל משנת 1989 תחרויות לגברים ולנשים ובכלל זה אליפויות העולם מתקיימות בו זמנית ובאותו המקום. החל משנת 1992 נכנס ביאתלון נשים לתוכנית האולימפית. בשנות התשעים נעשה באיגוד הביאתלון הבינלאומי מאמץ למשוך אל הביאתלון יותר קהל ולהפוך את הענף ליותר מושך מבחינה טלוויזיונית. הדבר נעשה על ידי הוספת ענפים שבהם זהות המנצח נקבעת על קו הסיום ולא נגד השעון. כך בשנת 1997 נוספו תחרויות המרדף ובשנת 1999 - תחרויות הזינוק ההמוני לתוכנית הגביע העולמי. הענפים הללו נכנסו לתוכנית האולימפית בשנים2002 ו-2006 בהתאמה.



כללים וציוד

שלב הירי בביאתלון
באופן כללי, תחרויות ביאתלון מורכבות מגלישת סקי במישור (קרוס קאנטרי) בשילוב עם שתיים או ארבע עצירות במטווח (מחציתן במצב שכיבה ומחציתן במצב עמידה) שבו על המתחרים לירות ממרחק 50 מטרים למטרה שבה יש 5 עיגולים נפרדים שבהם יש לפגוע כשלרשות הביאתלט 5 כדורים. קוטר העיגולים הוא 45 מ"מ בירי בשכיבה ו-115 מ"מ בירי בעמידה. במקרה של פגיעה בתוך המטרה, נסגר עיגול המטרה. במקרה של החטאה "נענש" הביאתלט על כל החטאה באחת משלוש דרכים:
 הקפת "לולאת עונש" שאורכה 150 מ' ונמצאת ליד המטווח. הקפה כזאת לוקחת כ-20 עד 30 שניות עבור גולש מיומן. על כל החטאה חייב הביאתלט בסיבוב נוסף, כך שעל שתי החטאות יגלוש הביאתלט 300 מטרים נוספים, על שלוש החטאות 450 מ' וכדומה.
 תוספת דקה לזמנו של הגולש על כל החטאה.
 במירוצי השליחים עומדים לרשות הביאתלט שמונה כדורים לכל מטווח ולא חמישה. חמישה כדורים טעונים מראש במחסנית ובמקרה שלא עלה בידו לפגוע בכל המטרות, הביאתלט ינצל את הכדורים הרזרביים שאותם יצטרך להטעין בנפרד ולכוון את הנשק מחדש, דבר הלוקח 8 עד 10 שניות לגולש מאומן. במקרה של החטאה נוספת מעבר לשלוש ההחטאות, יגלוש הביאתלט 150 מ' נוספים ב"לולאת העונש" על כל החטאה.
מבחינת טכניקות גלישה, כל טכניקה מותרת אך כל הביאתלטים משתמשים בגלישה בסגנון חופשי הנחשבת למהירה ויעילה יותר. ציוד הגלישה מוגבל על ידי תקנות. הביאתלט נושא על גבו רובה קליבר זעיר במשקל 3.7 ק"ג שאליו מחוברת רצועת עזר לירי ואת המחסניותהמכילות כדורים בקוטר 0.22 אינץ'. המטרות בביאתלון המודרני הן אלקטרוניות ונסגרות אוטומטית ברגע שמזוהה פגיעה בעיגול האמצע.


סוגי התחרויות
כיום מתקיימות בסבב העולמי תחרויות מהסוגים הבאים:
 ספרינט (Sprint) נגד השעון: בתחרות הספרינט גולשים הגברים למרחק של 10 ק"מ ונשים למרחק של 7.5 ק"מ. כל מתחרה מזנק בנפרד במרווחים של 30 שניות מהשני, כשהזינוק מתבצע על פי מספר הסידורי של הגולש (מגולש בעל חולצה מס' 1 ועד הגולש האחרון). כל גולש יורה פעמיים, פעם ראשונה בשכיבה ופעם שנייה בעמידה. העונש על כל החטאה הוא הקפת לולאת עונש של 150 מטרים. המנצח הוא ביאתלט שהשיג את הזמן הטוב ביותר בתחרות.
 מירוץ אישי נגד השעון: 20 ק"מ לגברים או 15 ק"מ לנשים. תחרות נגד השעון עם כללים דומים לתחרות הספרינט. התחרות כוללת ארבעה עצירות לירי לפי הסדר: שכיבה, עמידה, שכיבה, עמידה. העונש על כל החטאה הוא תוספת של דקה לזמן הגלישה. המנצח הוא ביאתלט שהשיג את הזמן הטוב ביותר בתחרות
 מרדף: 12.5 ק"מ לגברים או 10 ק"מ לנשים. מירוץ זה נערך בדרך כלל על בסיס תוצאות ספרינט נגד השעון, והזינוק הוא לפי הסדר במירוץ הזה, כאשר המנצח מזנק ראשון ואחריו שאר המתחרים במרווחי זמן על פי תוצאות המירוץ (לדוגמה: אם הגולש סיים את תחרות הספרינט 10 שניות אחרי המקום הראשון, הוא גם יזנק בהפרש דומה אחריו בתחילת תחרות המרדף. במהלך המירוץ מתבצעים ארבעה מקצי ירי, כאשר שני הראשונים בשכיבה ושני האחרונים בעמידה. העונש על החטאה הוא הקפה של לולאת העונש. המנצח בתחרות הוא הביאתלט שחוצה את קו הסיום ראשון. בתחרות זו מוגבל מספר המשתתפים ל-60 המקומות הראשונים אחרי תחרות הספרינט ומשתתף שהמוביל עוקף אותו בסיבוב, נפסל ואינו ממשיך בתחרות.
 "זינוק המוני: 15 ק"מ לגברים או 12.5 ק"מ לנשים. עקב כמות מוגבלת של מטרות, מזנקים בתחרות הזאת 30 מתחרים בלבד כשרשימת הזינוק נקבעת על פי הדירוג בגביע העולם או הישגים באליפות העולם. כל המתחרים מזנקים יחד והמנצח הוא הביאתלט שחוצה את קו הסיום ראשון. במהלך התחרות יורים ארבע פעמים למטרות, כאשר שני המקצים הראשונים בשכיבה ושני האחרונים בעמידה. העונש על החטאה הוא הקפת לולאת העונש.
 מירוץ שליחים: תחרות לנבחרות בה בכל נבחרת יש 4 ביאתלטים כשכל אחד גולש 7.5 ק"מ לגברים או 6 ק"מ לנשים. כל מתחרה צריך לירות פעמיים, פעם בשכיבה ופעם בעמידה. בניגוד לשאר התחרויות, במירוץ השליחים עומדים לרשות המתחרים שלושה כדורים רזרביים לכל מקצה ירי, אותם הם צריכים לטעון בנפרד לאחר שירו את 5 הכדורים הרגילים. אם גם לאחר שניצלו את הכדורים הרזרביים לא הצליחו לפגוע בכל המטרות, עליהם לגלוש את לולאת העונש. בעת ההחלפה, על הגולש המסיים לגעת בגולש הבא. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שהביאתלט הרביעי שלה חוצה את קו הסיום ראשון.
 מירוץ שליחים מעורב: מירוץ שליחים שבו משתתפים בכל קבוצה שתי נשים ושני גברים, כשהנשים גולשות 6 ק"מ כל אחת והגברים 7.5 ק"מ. שני המתחרים הראשונים בכל קבוצה הן נשים והמתחרים השלישי והרביעי הם גברים. התחרות מתקיימת באליפויות העולם מאז 2005 וכרגע נמצאת עדיין בשלבי ניסוי.




גביעי עולם ואולימפידות

הביאתלט האמריקאי לוטון רדמן באולימפיאדת החורף של 2002
כיום מתחרים בסבב העולמי כ-120 ביאתלטים מכ-35 מדינות. עונת הביאתלון מתחילה בסוף נובמבר או תחילת דצמבר ומסתיימת באמצע או סוף מרץ וכוללת את התחרויות הבאות:
 גביע העולם בביאתלון - סבב הכולל 10 מפגשים באצטדיוני ביאתלון שאושרו על ידי איגוד הביאתלון למטרה זו. כל מפגש נמשך 4 או 5 ימים (מיום רביעי או חמישי עד יום ראשון) ובמהלכו מתקיימות שלוש תחרויות לגברים ושלוש תחרויות לנשים. התחרויות יכולות להיות מכל הסוגים ובמהלך העונה מתקיימות גם כמה תחרויות שליחים המהוות הכנה לתחרות השיא של אותה השנה. כל נבחרת רשאית לשתף בין שניים לשבעה ביאתלטים, בהתאם לדירוגה בגביע האומות. על כל תחרות מקבלים 30 המסיימים הראשונים נקודות דירוג בהתאם למיקומם. בסיכום הסבב משקללים לכל ביאתלט את תוצאותיו מכל התחרויות האישיות שהתקיימו במשך העונה, תוך גריעת שלוש התוצאות הגרועות ביותר. הביאתלט והביאתלטית שצברו את מירב הנקודות מקבלים "כדור בדולח" גדול ופרס כספי נכבד מנותני החסות. "כדורי בדולח" קטנים מחולקים לזוכים בכל אחד מהמקצועות, לנבחרת השליחים הטובה ביותר ולנבחרת שהישגי הביאתלטים שלה היו הטובים יותר (לפי תוצאות גביע האומות).
 אליפות העולם בביאתלון - אליפות העולם בביאתלון מתקיימת מדי שנה, מלבד השנה האולימפית, באחד האצטדיונים שבהם נהוג לקיים את גביע העולם. אליפות העולם מתקיימת בדרך כלל במהלך פברואר ומהווה את שיאה של אותה העונה לביאתלט. אליפות העולם נמשכת 10 ימים ומתחרים בה ביאתלטים מכל המקצועות הקיימים. כל נבחרת רשאית לשלוח עד 4 ביאתלטים לכל תחרות. הזוכים בשלושת המקומות הראשונים מקבלים מדליות. אליפות העולם (וגם אולימפיאדה) נחשבת בנוסף כמפגש גביע העולמי והביאתלטים מקבלים נקודות דירוג כמו כל תחרות רגילה של גביע העולם.
 התחרות האולימפית - באולימפיאדות החורף מתקיימות תחרויות בכל המקצועות למעט מירוץ שליחים מעורב. האולימפיאדה נחשבת לאירוע שיא של סבב הביאתלון והביאתלטים מתכוננים אליה ארבע שנים. הזוכים במדליות זוכים לכבוד רב ואף לעתים להערצה ולמעמד גיבורים לאומיים במדינות בהן הענף פופולרי. אולה איינר ביורנדלן הנורבגי נחשב לשיאן בכמות מדליות הזהב מבין הביאתלטים כשהוא זכה בחמש מדליות מזהב, מתוכן ארבע באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002).
 גביע אירופה - סבב מקביל לגביע העולמי ובו משתתפים אתלטים שלא הצליחו להתברג לתחרויות הגביע העולמי, הן בגלל גיל או בגלל תחרות קשה על המיקום בנבחרת (בנבחרות חזקות). בכל מפגש מתקיימות ארבע תחרויות: גברים, נשים, נוער גברים ונוער נשים. תחרות השיא של הסבב האירופי היא אליפות אירופה שמושכת אליה גם ספורטאים מהגביע העולמי שנוטים "לגנוב" את המדליות מספורטאים צעירים יותר. לפיכך החל משנת 2008 הוגבל גיל המשתתפים באליפויות אירופה ל-26.



היבט הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה
כאמור, ביאתלון הוא שילוב של ענפי ספורט שונים (מירוצי סקי וקליעה ספורטיבית). בעוד שסקי במישור דורש יכולת אירובית גבוהה וסיבולת לב ריאה, בדומה לאופני כביש, קליעה למטרה מחייבת ריכוז גבוה ורוגע. היכולת העיקרית שנדרשת מביאתלט היא היכולת להסדיר את הנשימה ולהרגיע את הדופק הגבוה בזמן הגלישה במטרים האחרונים שלפני המטווח וזאת כדי למנוע מדופק גבוה להפריע לביאתלט בשלב הירי.
הביאתלטים המובילים בסבב כגון אולה איינר ביורנדלן אצל הגברים וקאטי וילהלם אצל הנשים מיטיבים לשלב מהירות גלישה גבוהה עם אחוזי פגיעה טובים. ביאתלטים אחרים כמו פרודה אנדרסן ולארס ברגר הנורבגים הם בעלי מהירות גלישה גבוהה, שמביאים במקרה של ברגר להשתתפות ולהישגים באליפויות העולם הקרוס קאנטרי, אך יכולת הקליעה שלהם חלשה מה שמביא אותם להישגים מעטים בלבד.
בנוסף להיבטים הפיזיולוגיים, גם לפסיכולוגיה תפקיד חשוב בביאתלון. ספורטאים מכל ענפי הקליעה והביאתלון בפרט, נדרשים ליכולת מנטלית גבוהה בזמן העמידה על קו המטרות-יכולת שלא כל ספורטאי ניחן בה. תופעה נפוצה היא החטאת המטרה האחרונה, במיוחד במקצה הירי האחרון כשהביאתלט מדורג במקום טוב, מה שמוביל להדרדרות בדירוגו. תופעה זו אופיינית בדרך כלל לביאתלטים צעירים או בינוניים, אך לא פעם מתרחשת גם בקרב הביאתלטים המנוסים ביותר, במיוחד בתחרויות שיא של העונה או בתחרויות השליחים שבהן תחושת האחריות לתוצאת הנבחרת מורגשת היטב אצל כל ספורטאי. השילוב של מעבר קיצוני בין מאמצים פיזיים גבוהים לשהיות בתנוחה רגועה, עם דרישות מנטליות גבוהות הופך את הביאתלון לאחד הענפים האולימפיים הקשים והמאתגרים ביותר.




ביאתלטים מובילים בסבב

הביאתלטית האמריקאית דניס טילה
בסבב העולמי מתחרים ביאתלטים מיותר מ-40 מדינות בארבע יבשות. הנבחרות הבולטות במשך השנים הן גרמניה, נורבגיה וברית המועצות/רוסיה וביאתלטים ממדינות אלו זכו במירב המדליות באליפויות העולם ובאולימפיאדות. מדינות בולטות נוספות הן צרפת, אוסטריה(גברים בלבד), בלארוס, אוקראינה, שבדיה, איטליה, סלובניה ובולגריה. במהלך השנים ניתן למצוא ביאתלטים טובים גם בארצות הברית,קנדה, פינלנד, לטביה, צ'כיה, סלובקיה ומדינות נוספות. ביאתלטים בולטים בסבב הם:
גברים:
 אולה איינר ביורנדלן (נורבגיה)
 רפאל פוארה (צרפת)
 סוון פישר (גרמניה)
 מיכאל גרייס (גרמניה)
 ניקולאי קרוגלוב הבן (רוסיה)
נשים:
 קאטי וילהלם (גרמניה)
 אנה קארין אולופסון (שבדיה)
 סנדרין ביילי (צרפת)
 מגדלנה נוינר (גרמניה)
 אנדריאה הנקל (גרמניה)




סוגי ביאתלון נוספים
בעונת הקיץ מתאמנים ביאתלטים על כבישי אספלט כשבמקום מגלשי סקי רגילים הם משתמשים בסקי גלגיליות (Roller Ski) ומשלבים זאת עם ירי במטווח, בדומה לגרסה החורפית. ספורט זה נקרא ביאתלון קיץ. סוג אחר של ביאתלון קיץ, המשלב ריצת שדה עם קליעה למטרה ברובה קליבר זעיר, צובר תאוצה בשנים האחרונות. בשני סוגי ביאתלון הקיץ מתקיימת אליפות העולם, המאורגנת על ידי איגוד הביאתלון הבינלאומי, בכל שנה בחודש ספטמבר. ניתן לציין בישראל את אליפות צה"ל שבעבר התנהלה באופן דומה יחסית לתחרות ביאתלון קיץ.
ענף נוסף שהתפתח בשנים האחרונות הוא ביאתלון חץ וקשת (Archery Biathlon) המשלב גלישת סקי עם ירי למטרות בחץ וקשת.




וידאו:

קטע וידיאו 1 – המטווח הרביעי והסיבוב האחרון של תחרות המרדף לנשים באליפות העולם בביאתלון – פברואר 2007
http://www.youtube.com/watch?v=tSY8K7metxc

קטע וידיאו 2 – סיום צמוד ביותר של תחרות זינוק המוני לגברים שהתקיימה באוסלו ובסופו של דבר ביורנדאלן מנצח שוב – 18.3.2007
http://www.youtube.com/watch?v=2Ao3uu-Pyls



"ביאתלון: הספורט האולמפי האתגרי ביותר"
מאת דני קומיסר


אצטדיון פתוח ענק ומושלג מפוצץ בעשרות אלפי צופים שמריעים לאתלטים שמחכים לגמוע מרחק של 15 קילומטרים תמימים וכל זאת עם זוג מגלשיים אחד ורובה במשקל 3.5 ק"ג על הגב. על קו הזינוק נעמדים 30 גולשים המסודרים בשלוש שורות של עשרה ומחכים ליריית הזינוק. עוברות כמה דקות והפקודה "היכון" ניתנת. הגולשים נעמדים כפופים עם מקלות הסקי תקועים באדמה ואז אחרי כמה שניות נשמעת יריית הזינוק והקבוצה הגדולה מתחילה לנוע בקצב גבוה תוך כדי מאבק על המיקום בראש הדבוקה. לעיתים מתוך הערבוביה נשברים מקלות של כמה מהגולשים, מה שמחייב החלפת מקלות וגורם לאיבוד זמן. במקרים חמורים יותר נוצרת "תאונת שרשרת" שבה נופלים כמה מהגולשים כשהדבר גורם בנוסף לכאבים מהחבלה, גם איבוד זמן קריטי. בהנחה שהזינוק עובר בשלום, מצפים לגולשים מאבקי מיקום במשך סיבוב של 3 קילומטרים. הגולש חייב לתת את המהירות האופטימאלית כדי לתפוס מקום טוב בראש הטור אך מצד שני להשאיר כוח לסיבובים נוספים. ואז אחרי שהדופק משתולל על 160-180 פעימות לדקה והאדרנלין זורם מגיע הקטע האכזרי מכולם: המטווח. כשמגיעים למטווח חייבים הגולשים להרגיע את הדופק, לכוון את היד בתנוחה האופטימאלית, לאפס את הנשק ואת העין וכל זאת כדי לפגוע ממרחק 50 מטר בחמש מטרות קטנטנות (קוטר מטרות בירי בשכיבה: 45 מ"מ, בירי בעמידה: 110 מ"מ). חייבים לפגוע בכל חמש המטרות כי כל החטאה גוררת עונש כבד: 150 מטר גלישה נוספים ב"סיבוב עונש" ליד המטווח או תוספת של דקה לזמן הגלישה, תלוי בסוג התחרות. אחרי שסיים את המטווח הראשון, על הגולש לעשות סיבוב נוסף של 3 ק"מ כדי להגיע לעוד מטווח בשכיבה, ואז עוד סיבוב של 3 ק"מ כדי להגיע למטווח השלישי במצב עמידה, ואז עוד סיבוב של 3 ק"מ כדי להגיע למטווח הרביעי והמכריע במצב עמידה כשהגולש כבר סחוט מכל הגלישה והמטווחים. גם אם הגולש מוביל בהפרש בטוח, שום דבר עוד לא מובטח מבחינתו, כי החטאה אחת או שתיים תוסיף מטרים נוספים של גלישה ותצמצם את הפער בינו לבין הדולקים אחריו או אף תגרום להפסדו. ואחרי המטווח האחרון יש "לקינוח" עוד 3 ק"מ של גלישה עד שמגיעים לקו הסיום סחוטים אך לא תמיד מרוצים.

זה היה תיאור תחרות טיפוסית מסוג "זינוק המוני" בענף ספורט החורף הנקרא ביאתלון: ספורט המשלב גלישה במישור (קרוס קאנטרי) עם קליעה למטרה ברובה אוויר. הספורט ששום דבר שם לא גמור, עד שזה באמת גמור. ענף שבו ביום נתון יכולים 30 גולשים שונים לקחת מדליה. ענף שדורש סיבולת בדומה למירוצי אופני כביש, בשילוב עם עין חדה ועצבי ברזל של קלע (שני דברים שכמעט בלתי אפשריים בו זמנית). בנוסף לסוג שתואר קיימות גם תחרות קצרה וארוכה נגד השעון (בתחרויות נגד השעון הביאתלטים מתחרה על סיום המסלול בזמן הקצר ביותר כשהם מזנקים בהפרשים של 30 שניות אחד מהשני, בדומה לאופניים), תחרות המרדף ותחרות השליחים שבה הביאתלט אחראי לא רק על עצמו אלא גם על מיקום הנבחרת שלו. התנאים שתוארו בפיסקת הפתיחה עוד נחשבים לאופטימליים, כי לא פעם נתקל הביאתלט במחסור בשלג (בעיה שהפכה לכרונית לאחרונה) או לסופות שלגים שמקשות על הגלישה, ערפל שמקשה על כוונון הנשק למטרות ורוח חזקה שמסיטה את הכדורים מהמטרה וגורמת להחטאות רבות.

העונה של ביאתלט עלית כוללת תחרויות מסבב הגביע העולמי שנערכות החל מסוף נובמבר ועד אמצע מרץ ואת תחרות השיא: אליפות העולם בביאתלון או את אולימפיאדת החורף (פעם ב- 4 שנים) שמהווה את שיא השיאים מבחינת כל ביאתלט. הביאתלון פופולארי במיוחד בגרמניה, צרפת, נורבגיה, שבדיה, רוסיה, בלארוס, אוקראינה וכמה מארצות מזרח אירופה (במיוחד צ`כיה, בולגריה ואוסטריה). ביאתלטים חזקים ניתן למצוא גם בסין, איטליה, ארצות הברית, קנדה ומקומות נוספים. ביאתלון נחשב לפחות פופולארי מענפי חורף אחרים כמו סקי אלפיני, סנובורד או קפיצות סקי אך ביאתלטי צמרת זוכים לפרסום רב ותהילת עולם. כך הביאתלט הנורבגי אולה איינר ביורנדאלן, הפך לגיבור לאומי במולדתו אחרי שזכה באולימפיאדת 2002 בארבע מדליות זהב, רפאל פוארה הצרפתי מוכר היטב במולדתו בזכות הישגיו המעולים, הביאתלטים הגרמנים ריקו גרוס, סוון פישר (גברים), קאטי וילהלם ואושי דיזל (נשים) נחשבים לסלבריטאים בגרמניה, ניקולאי קרוגלוב מרוסיה כותב בלוג פופולארי באתר "יורוספורט" ברוסית ודוגמאות נוספות לא חסרות. למזלנו בישראל שטופת השמש אפשר לראות את כל תחרויות הביאתלון המרכזיות בשידור ישיר בערוץ היורוספורט וזה מה שאני עושה באדיקות כבר 9 עונות ונהנה מכל רגע.

לסיום הצעה מעשית לעיסוק בענף הספורט הזה בישראל. אמנם בישראל לא יורד שלג, אך תת ענף חדש של ביאתלון קיצי החל להתפתח לאיטו בעולם והוא ביאתלון המשלב ריצת שדה וקליעה למטרה. לדעתי אפשר להתחיל ליישם את הספורט במסגרת אימונים צבאיים (ביאתלון הוא במקור ספורט צבאי) כדי לשפר את הכושר של החיילים הקרביים ואולי בהמשך לפתח ספורטאים ברמה היותר מקצוענית. בינתיים עד שההצעה תיושם, אתם מוזמנים לצפות בקטעים מהספורט המקורי בקישורים המצורפים או לחכות לסוף נובמבר וליהנות מעוד עונה מרתקת של הספורט המלהיב הזה.





יום שישי- 21:20 יורוספורט ביאתלון שליחים
מאת: מערכת וואלה! ספורט
יום חמישי, 25 בפברואר 2010, 18:25

תחרויות הביאתלון, שתופסות חלק מרכזי מאוד במשחקי החורף האולוימפיים, יסתיימו בערב יום שישי עם מקצה השליחים לגברים. זו תהיה ההזדמנות האחרונה אל אולה איינר ביורנדאלן להשיג מדליה אולימפית שניה בונקובר ואולי מדליית זהב ראשונה. הרביעייה הנורבגית אליה הוא משתייך היא הפייבוריטית, אלא שבמקצה כל כך ארוך, כשכל נבחרת מציבה ארבעה משתתפים (7.5 קילומטרים כל אחד) הכל יכול לקרות. הרביעיות מגרמניה, אוסטריה, רוסיה וגם צרפת יכולות לסכן את הנורבגים, שכל כך רוצים לסיים את תחרויות הביאתלון במשחקים עם טעם מתוק.

בתחרות השליחים, בניגוד לכל המקצים האישיים, לכל מתחרה יש אפשרות לפספס שלושה כדורים במהלך המקצה שלו (שתי עמדות ירי ב-7.5 קילומטרים). אם הוא משתמש בכל כדורי הרזרבה שלו וממשיך לפספס, הוא יצטרך לבצע הקפת עונש של 150 מטרים על כל פספוס.


עומר.

צ'ה גווארה

החבירה לפידל קסטרו

במקסיקו פגש גווארה את ראול קסטרו שהציגו ביולי 1955 בפני אחיו, פידל קסטרו, לימים שליט קובה, ובאותה עת מהפכן שחתר להפיל את השלטון בארצו. ב-1956 הצטרף גווארה, יחד עם מהפכנים קובנים, לאימוניגרילה תחת פיקודו של ספרדי בשם אלברטו באיו, והיה לחייל המצטיין ומפקד כיתה. האימונים משכו תשומת לב רבה והם נעצרו ביוני של אותה שנה, אך שוחררו.

זמן קצר לאחר מכן עזבו המהפכנים הקובנים את מקסיקו בדרכו לקובה, עם צבא קטן של 82 איש, על סיפונה של ה"גראנמה". גווארה הצטרף כרופא הקבוצה. עם עלייתם לחוף נתקלו בכוחותיו של בטיסטה, שליט קובה באותם ימים. בשל נחיתותם המספרית הוכרעו בקרב וספגו אבידות רבות. קומץ הניצולים נאלץ לברוח להרים ולהילחם לוחמת גרילה נגד צבא בטיסטה, בעזרת תושבים רבים שהצטרפו אליהם. עם גבור הפופולריות שלהם, קיבל גווארה את הדרגה הגבוהה ביותר בצבאו של קסטרו והיה למפקד הנערץ ביותר.

כינוי נוסף שזכה בו בתקופה זו הוא "אל קומנדנטה" (המפקד).

המהפכה הקובנית

בשלהי 1958 פיקד גווארה על כוח קטן שתקף את צבאו של בטיסטה בסנטה קלרה. הקרב, שבו ניצחו כוחות המורדים המעטים היה למיתוס, ונחשב לאחת מנקודות המפנה של המהפכה (על אף שיש הטוענים כי ההתנגדות שבה נתקלו כוחותיו של קסטרו הייתה מועטה ורבים מחייליו של בטיסטה הצטרפו בעצמם לכוחות המורדים). ב-1959 הסתיימה המהפכה בעלייתו של קסטרו לשלטון. בטיסטה, שנחשב אז לבובה של האמריקנים, נמלט מקובה עם 40 מיליון דולר מכספי המדינה. גווארה הפסיק לעסוק ברפואה. לעומת זאת הוא קרא ליישום מה שהגדיר "רפואה מהפכנית" עם דגש על מניעת מחלות, על שיפור תנאי התזונה והמחייה הפיזיים של העניים ועל חינוך ההמונים בתחום הבריאות, כמו כן על חשיבות המאבק הפוליטי והמזוין בקפיטליזם ובמונופולים האמריקאיים.

גווארה קיבל אזרחות קובנית ומונה למפקד בית הכלא "לה קבאניה" שם שינה את גישתו כלפי החירות והחופש. משנת 1959 עד שנת 1963, פיקח על משפטי ראווה מהירים ועל ההוצאות להורג של פקידיו של בטיסטה ושל מתנגדי המשטר הקומוניסטי. על פי המודל של הגולגים של רוסיה הסובייטית. הוא שימש כשופט, חבר מושבעים ומוציא להורג, דבר ממנו שאב גאווה רבה במיוחד.

בתקופה זו כתב גווארה: "כדי לשלוח גברים לכיתת היורים אין צורך בצידוק משפטי... אלו הם ההליכים של הבורגנים. זוהי מהפכה! ומהפכה חייבת להפוך למכונת הרג קרה המוזנת על טהרת השנאה. מחובתנו לחנך במורשת החומה!"^{[דרוש מקור]}

מקורות אחדים טוענים שמספר המוצאים להורג עמד על 156, אך אחרים טוענים שהוצאו להורג כ-500 איש. עם זאת יש לקחת טענות אלה בערבון מוגבל מאחר שתמיד הועלו על ידי אנשים שהיו בקשרים עם ה-CIA או שהופעלו על ידו. גווארה עצמו התנגד, על פי דבריו, לאלימות כלפי חפים מפשע. המשורר ארמנדו ולדרס נאסר באשמות חתרנות נגד המהפכה ובניסיון לטרור, ולפי הסברה היה סוכן CIA ותומך משטרו של בטיסטה. ולדרס טען שעונה קשות עד ששותק מהמותניים ומטה (אולם נצפה יורד בכוחות עצמו ממטוס במיאמי בעת שחרורו), ושחזה במעשי עינוי ורצח של האסורים במקום.

לאחר המהפכה

בשנים הבאות הפך גווארה לשגריר נודד מטעם קובה וביקר עם אשתו, אלידה, במצרים (ביקר גם ברצועת עזה שהייתה תחת שליטתה), ביפן, בפקיסטן, ביוגוסלביה, בהודו ובאינדונזיה. ב-1960 חזר לקובה וכיהן כשר התעשייה למשך שש שנים בממשלתו של קסטרו. במהלך כהונתו חתם על הסכם לייצוא קני סוכר לברית המועצות (עד אז הקונה העיקרית של קני הסוכר הייתה ארצות הברית). כמו כן, כיהן כנשיא הבנק הלאומי של קובה.

בתחילת המהפכה ראה גווארה בברית המועצות דגם שיש לשאוף אליו. עם הזמן, ולאחר שהתחוללה המהפכה בקובה, התחיל לראות פגמים במודל הקומוניסטי של ברית המועצות. התעוררו אצלו ספקות באשר לשיתוף הפעולה עם ברית המועצות, ספקות שהגיעו לשיאן בנאום שנשא באלג'יריה בו גינה את ברית המועצות על כך שאינה עושה מאמצים להפיץ את המהפכה מחוץ לגבולותיה. גווארה אמר כי מדינה שאינה מסייעת למדינות בעולם השלישי לחולל בתוכן מהפכה היא אינה מדינה קומוניסטית אמיתית, ואולי אף יותר גרועה ממדינות קפיטליסטיות. גווארה גרס כי יש להוביל את המהפכה - תחילה בקובה, אחר כך בדרום אפריקה ודרום אמריקה ומשם לצאת אל העולם. הוא התקרב אז בכך לעמדות של המפלגה הקומניסטית הסינית בבקורתה על מדיניות ברית המועצות. כפועל יוצא של הגינוי, ביקש ממנו פידל קסטרו, שהיה תלוי בחסדי הסובייטים, לצאת את קובה.

לאחר שיחה עם פידל קסטרו ובשל ייאושו מיצירת כלכלה חדשה בקובה, יצא גווארה לאלג'יריה ומשם לקונגו, כדי לסייע לכוחות השמאלניים. הוא האמין שיש ליצור מהפכה גם לפני שהתנאים מבשילים, ושהתחלת המהפכה יוצרת תנאים. למרות זאת, נכשלה מהפכה זו. עם שובו לקובה פרש מפעילות ציבורית (ככל הנראה בשל סכסוך שהתגלע בינו לבין קסטרו).

בסתיו 1966, ככל הנראה, הגיע לבוליביה על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה. ב-9 באוקטובר 1967, הוא נתפס על ידי הצבא והוצא להורג. על פי אגדה רווחת שאין לה סימוכין, אמר גווארה לחייל הבוליביאני, מאריו טראן, שהיסס לפני שירה בו: "אני יודע שבאת להרוג אותי. תירה כבר, פחדן, אתה בסך הכול הולך להרוג בן אדם". הוא נורה מספר פעמים בתוך מבנה בית ספר ומת.

על מעמדו של גווארה בעת הוצאתו להורג יעיד טיפולם של אנשי הצבא הבוליביאנים בגופה. תחילה הזריקו לתוכה פורמלין, אחר כך הצטלמו לצידה במעמד מתוקשר, ולבסוף קצצו את זרועותיה כדי לשמור טביעות אצבעותכהוכחה. מקום הקבורה הוסתר. ב-1997 איתר צוות חיפושים קובני וארגנטינאי את עצמותיו של גווארה והן הוטסו לקבורה בקובה.

בהוואנה התכנסו קרוב למיליון איש בכיכר המהפכה לטקס אשכבה, ושמעו את נשיאם פידל קסטרו מעלה את חברו לדרך לדרגת אדם שהקדים את זמנו, ושדרך חייו, ומחשבתו היו ללא רבב. המילים "דגם" ו"מופת" הדהדו כשלושים פעם בנאומו.

גווארה כסמל

גווארה הפך בעיני אוהדיו לסמל של אומץ, צדק ומהפכה. המעמד שתפס בחייהם של הקובנים מומחש בקריאת ארגון תלמידי בתי הספר היסודיים הנקרא "החלוצים הצעירים". התלמידים נוהגים להצדיע מדי בוקר לדגל בצירוף הקריאה "חלוצים בשביל הקומוניזם, אנחנו נהיה כמו צ'ה" (Pioneros por el Comunismo, Seremos como el Che).

בסוף שנות ה-60 הפך גווארה לסמל פופולרי של מהפכנות ואמונה באידאלים פוליטיים. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו שצולם על ידי צלם אופנה בשם אלברטו קורדה ב-5 במרץ 1960, כאשר גווארה עמד על המרפסת ליד פידל קסטרו בהוואנה. הצילום התפרסם רק שבע שנים מאוחר יותר, בכתבה של עיתון איטלקי על מותו של גווארה. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים והמוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בניינים, חולצות ועוד. בנוסף, התמונה משמשת כסמל לאוהדי ספורט רבים בעולם, למשל אוהדי אגודות הפועל בישראל.

מורשתו של גווארה נוכחת מאוד גם בתרבות הפופולארית, בין היתר בזכות היומן שלו שזכה גם לעיבוד קולנועי (דרום אמריקה באופנוע) ובזכות השיר הפופולארי "Hasta Siempre" על אודותיו שזכה לביצועים רבים.

מתוך ויקיפדיה.

דעה: צ'ה גווארה – גיבור או רוצח?

מתברר שמנהיג קובה לשעבר, צ'ה גווארה, לא היה "לוחם חופש" אצילי. הסיפור האמיתי מאחורי המיתוס

שווה לקנות למזכרת? תיירת עומד ליד דוכן של חולצות טי-שירט עם הדפס של מנהיג הגרילה הארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה - צילום: STR/AFP/Getty Images

"עין תחת עין משאירה את העולם כולו עיוור". מילותיו של מהאטמה גאנדי. "חשכה אינה מסוגלת לגרש חשכה; רק אור יכול לעשות זאת. שנאה לא תוכל לסלק שנאה; רק אהבה מסוגלת לעשות זאת". מילותיו של מרטין לותר קינג.

שמותיהם מעוררים את הדימוי של מנהיגים היסטוריים שחוללו שינוי בזכות "לוחמנות שלווה". עם זאת, מילותיהם מגדירות את מה שבליבם; מילים שהניעו אחרים לפעול למען המטרה הנכספת של שלום. ההיסטוריה מעידה על תוצאות חיוביות של שיטות מחאה תרבותיות שכאלה כנגד אי-צדק ושחיתות. אנשים אלו זכורים היטב בזכות זאת, וניתן להתייחס אליהם כאל גיבורים של ההיסטוריה.

צ'ה גווארה כתב מילים שונות למדי בחיבורו המפורסם, והשפעתן שונה למדי: "מטורף מזעם אכתים את רובי בבצע אדום בעודי טובח כל אויב שנופל בידי! נחירי מתרחבים בעודם מתענגים על הניחוחות החריפים של אבק השריפה והדם. במותם של אויבי אכין את ישותי לקרב המקודש, ואצטרף לפרולטריון בנהמה אכזרית!". ערב השקת סרט חדש שכותרתו "צ'ה", רבים תוהים אם אנשים יזכרו את האיש כפי שהיה באמת ואת טבען האמיתי של שיטותיו לשינוי.

ישנם הזוכרים אותו בתור מנהיג אמריקני-לטיני המזכיר מנהיגי זכויות אזרח אחרים בהיסטוריה. ולעומת זאת, ישנם אנשים שחיו בתקופת המהפכה בקובה, סבלו בכלא או היו עדים להוצאות להורג. הסיפור שהם מספרים שונה למדי.

אילו דימויים מעלה שמו של צ'ה גווארה בראשם של אנשים? האם הוא מנהיג דגול של העבר? האם הייתה לו השפעה חיובית על המצב האנושי? מה אנו יודעים באמת אודות ארנסטו צ'ה גווארה? כאשר הם נשאלים, רבים מופתעים לגלות עד כמה מועטה ידיעתם אודותיו.

אף על פי שנטען שהוא רופא שקיבל את הכשרתו בארגנטינה, הוא לעולם לא השלים את לימודיו בבית הספר לרפואה. למעשה, הוא נשר מלימודיו כדי להצטרף למהפכה המרקסיסטית שבמימון בריה"מ הקומוניסטית בקובה.

רבים ממנהיגי המהפכה בקובה בשלביה המוקדמים העדיפו הקמת ממשלה דמוקרטית, אך צ'ה וקאסטרו היו תומכים נלהבים של הקומוניזם הסובייטי. ככל שקאסטרו צבר יותר כוח, השפעתם של תומכי הדמוקרטיה הלכה ופחתה, עד שהסיכויים להקמת שלטון דמוקרטי בקובה הפכו לאפסיים.

לאחר הפיכת משטר בטיסטה בשנת 1959, פיקד צ'ה על כיתות היורים וכונן מחנות עבודה בכפיה ברחבי המדינה על פי המודל של הגולגים של רוסיה הסובייטית. הוא שימש כשופט, חבר מושבעים ומוציא להורג, דבר ממנו שאב גאווה רבה במיוחד. כפי שכתב בחיבורו: "כדי לשלוח גברים לכיתת היורים אין צורך בצידוק משפטי... אלו הם ההליכים של הבורגנים. זוהי מהפיכה! ומהפיכה חייבת להפוך למכונת הרג קרה המוזנת על טהרת השנאה. מחובתנו לחנך במורשת החומה!"

האזכור של חומת ברלין שהקימו חבריו מרוסיה היא עדות לתהליך ההתמודדות עם מתנגדים וחיסול האופוזיציה בדיקטטורה החדשה שזה עתה הוקמה בקובה; והם אכן חיסלו.

באמצעות אותם מחנות עבודה בכפיה שזה עתה הוקמו, ציווה צ'ה את מותם של מאות ואלפי קובנים חסרי ישע, כולל נשים וילדים בני 14 בלבד. הוא הוציא להורג באופן אישי יותר מ-180 בני אדם, אם כי יש הטוענים שמדובר בהרבה יותר. במחנות שלו הייתה מחלקה מיוחדת שנועדה לטפל ב"בעיית ההומוסקסואליות". העיתונות לא זכתה בקול חופשי כפי שהובטח לה.

לאחר תפיסת השלטון, יצר המשטר החדש בקובה, בגיבוי רוסיה הסובייטית, מדינת משטרה שכלאה שיעור גבוה יותר של אנשים מאשר המשטר הקומוניסטי בימיו של סטאלין, והוציא להורג בשלוש השנים הראשונות לקיומו יותר אנשים מאשר מספר האנשים שהוצאו להורג על ידי המשטר הנאצי של היטלר בשש שנות קיומו הראשונות.

בתקופת הממשל של קנדי בארה"ב ב-1962, לאחר ויכוחים רבים בדבר מעורבות הסובייטים במהפכה בקובה, עבד נשיא רוסיה ניקיטה חרושצ'וב במשותף עם קאסטרו על הצבת טילים גרעיניים ארוכי טווח בתוך קובה, ובכך נפתח דיון חדש.

לאחר שנפגש הנשיא קנדי עם נציגים מרוסיה, הסתיים האירוע ללא כל תקריות מיוחדות והטילים סולקו. עם זאת, צ'ה לא היה שבע רצון מהתוצאה. גם הוא וגם קאסטרו חשו נבגדים על ידי האח הסובייטי הגדול. צ'ה צוטט בעיתון הקובני הסוציאליסטי "The Daily Worker" באומרו: "אילו הטילים היו נשארים, היינו משתמשים בכולם ומכוונים אותם נגד לב ליבה של ארה"ב, כולל ניו יורק".

בשנת 1965, לאחר שהבטיח את עליונותו של קאסטרו בקובה, חתם צ'ה על חוזה עם רוסיה לסייע בהתפשטות הגוש הסובייטי באמצעות אימון מורדים בקונגו שבאפריקה. בעודו שם, הוא הפך למתוסכל מחוסר התקדמות המהפכה נגד "הפולשים האירופים", ותוסכל מכך שאהבתם של תושבי קונגו לאלימות לא הייתה גדולה כשלו. הוא נתן ביטוי לתסכול זה בהצהירו:

"השחורים, דוגמאות נפלאות אלו של הגזע האפריקני ששימרו את טוהרם הגזעי, ראו כיצד סוג שונה של עבדים פלש לאדמתם: הפורטוגזים... השחורים עצלים וגחמניים, מבזבזים את כספם על איוולת ומשקאות; האירופי בא ממסורת של עמל וחסכנות, הבאה בעקבותיו לפינה זו של אמריקה ומניעה אותו להתקדם".

לאחר שהחליט לעזוב את אפריקה ולנטוש את מאמצי ההתפשטות של הסובייטים שם, הוא הצהיר בריאיון בתכנית רדיו: "אנו נעשה עבור השחורים בדיוק את מה שהם עשו עבור המהפכה. כלומר, שום דבר".

כעבור שנתיים, בשנת 1967, נסע צ'ה לבוליביה כדי לטפח שם מהפכה, אך למרבה האירוניה אף איכר לא הצטרף אליו או למהפכה הסובייטית. למרבה האירוניה גם הוא מצא לעצמו במהרה אוזניים קשובות בקרב המעמד הבינוני-גבוה בבוליביה, ובמהרה הם הלכו אחריו בהרגם אלפי בוליביאנים חפים מפשע במהפכה קצרת ימים. זמן קצר לאחר מכן, משטרת בוליביה צדה אותו בסיוע המודיעין האמריקני והסגירה אותו.

לוכדיו הצהירו לאחר מכן: "הוא היה אמיץ מאוד כאשר חי במבצר לה קבאנה ורצח אזרחים חפים מפשע, כולל ילד בן 14, אך הוא נראה ממש מפוחד לאחר שנלכד".

מספרים כי צ'ה התחנן לחייו ואמר: "ערכי רב עבורכם הרבה יותר חי מאשר מת". לוכדיו לא הסכימו עם קביעה זו, וטיפלו בו בדיוק כפי שטיפל באין-ספור אנשים אחרים – הוא נשלח להוצאה להורג אל מול כיתת יורים.

בפסטיבל הסרטים סאנדנס, כאשר הוקרן הסרט "דרום אמריקה באופנוע" (Motorcycle Diaries), המבוסס על ספרו של צ'ה גווארה, עמד הקהל על רגליו ומחא כפיים בהתלהבות. מספר צופים נשאלו אם הם יודעים למי ולמה הם מוחאים כפיים. תומכיו של צ'ה בהוליווד ומעגלים באקדמיה טענו בתגובה כי צ'ה גווארה היה אדם בעל מחשבה חופשית ומהפכן אידאליסט.

תומכיו טענו גם כי המהפכה התקיימה מזמן, וכי המצב בקובה טוב יותר כעת. נכון לכתיבת דברים אלה, מאבק חברתי עצום מתבשל בקובה. ליברלים המתנגדים לשלטון דרשו זכויות אדם בסיסיות ממנהיגם הקומוניסטי, ובתגובה לכך כולם למעט מנהיג אחד הושמו במעצר.

בין הכלואים עיתונאי קובני חשוב העושה בתפקיד מזה 20 שנה. הוא דרבן סוג חדש של מהפכה באמצעות קובנים הקוראים לכינון מערכת עצמאית של ספריות ברחבי המדינה. המדינה נאבקת במחסור בחומר קריאה אינפורמטיבי מאז שצ'ה גווארה שרף מאות ספרים בעקבות המהפכה. הדיכוי הטוטליטרי במדינה סיכל גם ניסיון זה.

האם זו ה"חשיבה החופשית" אליה התכוונו תומכיו של צ'ה? כל אלו הלובשים בגאווה את דמותו המפורסמת על חולצות הטי-שירט, חייבים להישאל: האם זה ה"אידאליזם" שהם דמיינו לעצמם? האם זה האיש הנערץ על ידי אלו שסגדו לו בסרט?

הקומוניזם נוסח צ'ה, אותו למד ממדריכיו הסובייטים, גבה את חייהם של יותר מ-100 מיליון בני אדם במהלך המאה שעברה, ומספרם ממשיך לגדול. מספרם כפול ממחיר הדמים של מלחמת העולם השנייה, ופי 16 יותר ממספר מקרי המוות במחנות המוות הידועים לשמצה של הנאצים.

עם מחיר כה כבד כתוצאה מאלימות, ושנאה כה גלויה לחופש אמיתי ולתהליך דמוקרטי כלשהו, ארנסטו צ'ה גווארה לא קורץ מהחומר שיוצר מנהיג היסטורי שנוכל לראות בו גיבור, לא משנה כמה ננסה לדמיין זאת. האם היה רוצח? הוא אכן הגדיר עצמו ככזה בפעולותיו ובמילותיו שלו, ונראה כי לא היה לו אכפת. הוא אכן היה "מכונת ההרג הקרה" שדחק באחרים להיות.

יום אחד מישהו יעשה סרט לזכר כל מי שנרצח תחת "מכונת ההרג הקרה" של הקומוניזם, ובו יגנו את התליינים שלהם. רק אז ההיסטוריה האמיתית תתגלה לעולם.

מתוך אפוק טיימס מאת ג'סטין סטאם

ציטוטים:

בחשש שאשמע מגוחך, אומר שהמהפכן האמיתי מובל על ידי רגש עצום של אהבה.

אנו לא יכולים להיות בטוחים בכך שיש לנו משהו לחיות למענו, אלא אם כן אנו מוכנים למות למענו.

לא אכפת לי ליפול, כל עוד מישהו ירים את הנשק שלי וימשיך לירות.

מילים שאינן תואמות למעשים הן לא חשובות.

[מילותיו האחרונות למתנקשו]: אני יודע שאתה פה כדי להרוג אותי. תירה, פחדן, אתה רק הולך להרוג אדם.

מתוך "בין המרכאות"

קישורים:

http://www.che-lives.com/home/index.php

http://reason.com/archives/2002/06/01/ches-secret-diary

יונתן וולף-

קישור להרצאה משעשעת על צ'ה גווארה (מחולקת לשולשה חלקים, באנגלית בלי כתוביות) מקווה שתהנו

חלק 1

http://www.youtube.com/watch?v=ZkCM7XdAmm4

חלק 2

http://www.youtube.com/watch?v=-CxlmknIGEY

חלק 3

http://www.youtube.com/watch?v=2ZAQLUbNiSk

שירים של כמה זמרים ישראלים

קיבצתי פה כמה זמרים ישראלים,
אז תשמעו :)






נימרוד שיקלר, יום ועוד יום:
http://www.youtube.com/watch?v=Aol0dYIb3G0&NR=1


רמי פורטיס, שועל במנוסה (חחח):
http://www.youtube.com/watch?v=lycH4rBrHnM


אורי בנאי, לפני עשרים:
http://www.youtube.com/watch?v=xmiUyTOBHuA


מיכל חכם, אלף ימים:
http://www.youtube.com/watch?v=wJ-mSejmslM


מיטל הוכמן, ניגון:
http://www.youtube.com/watch?v=yeHR22V9RQQ&feature=related


אביגיל רוז, עוד מחכה לאחד (פחות אהבתי..):
http://www.youtube.com/watch?v=oPnJDcDsZ-0&feature=related


ארז לב ארי, בסוף היום:
http://www.youtube.com/watch?v=E-mS7wYBHlY&feature=related


אמיר דדון, חלל:
http://www.youtube.com/watch?v=6mrydsPMwO8&feature=channel


עידן רייכל, שאריות של החיים:
http://www.youtube.com/watch?v=X7J4ac5uWP4&feature=related


בית הבובות, שיר בעפרון:
http://www.youtube.com/watch?v=ZxIp0EUFqYU&feature=related


אביתר בנאי, עד מחר:
http://www.youtube.com/watch?v=6lny3yGU_vc&feature=related


ליבי, תני לי אוויר:
http://www.youtube.com/watch?v=xwTPnd02QPM&feature=fvw


מוש בן-ארי, חלום אחד מושלם:
http://www.youtube.com/watch?v=RJAcKda2GlY&feature=related


שוטי הנבואה, אין אני:
http://www.youtube.com/watch?v=KIdvJpuaNms


כנסיית השכל, שום דבר לא יפגע בי:
http://www.youtube.com/watch?v=IKDWRWqPS3s


גלי עטרי, בין האש ובין המים:
http://www.youtube.com/watch?v=3X4Y5km9SDo&feature=related


רונית שחר, אהוב יקר:
http://www.youtube.com/watch?v=58iBPqxVu14&feature=related


אוהד חיטמן, תגידי לו:
http://www.youtube.com/watch?v=RalOXMvAkIM&feature=related


עברי לידר, ואלי:
http://www.youtube.com/watch?v=VBLNBX4Ci4k&feature=related


עלמה זוהר, עם הגב:
http://www.youtube.com/watch?v=lj5UcEcL_yQ&feature=related


ברי סחרוף, עוד חוזר הניגון (פשוט מדהים...):
http://www.youtube.com/watch?v=O-LwjK7oXRc


אבטיפוס, מועקה:
http://www.youtube.com/watch?v=a9okDXCng_I


החברים של נטאשה, אם כבר לבד:
http://www.youtube.com/watch?v=VWO4xLai_kw&feature=related


משינה, אהובתי (מקסים...):
http://www.youtube.com/watch?v=_A2_4MeI_l4








תהנו, עומר :)

הארי פוטר והמיתולוגיה היוונית

הארי פוטר והמיתולוגיה היוונית, מתוך האתר של ד"ר אפי זיו מרצה לתולדות האמנות והמיתולוגיה

רבים יתהו על הכותרת. לכאורה מה הקשר בין סיפורי המיתולוגיה היוונית שסופרו לפני אלפי שנים לבין סדרת הספרים של הארי פוטר שנכתבה על יד יג'יי. קי. רולינג ? מה לספרים דמיוניים של השנים האחרונות לבין הדמיון של היוונים הקדמונים?

אחד מן התענוגות הרבים המזומנים לקוראי הסדרה, כרוך בגלויים של אזכורי המיתולוגיה השזורים בחוט נעלם ומרומז בספור הקולח. הגב' רולינג ניחנה ברגישות מילולית יוצאת דופן וביכולת לשזור את הרמזים באורח אגבי, שאינו פוגם ברצף העלילה.

ישנם כמובן יצורים אשר ניכרת השפעה ברורה של המיתולוגיה היוונית כמו הקנטאורים . הקנטאור הוא דמות מיתולוגית , יצור כלאיים אשר חציו אדם וחציו סוס. בסדרת הארי פוטר מתהלכים היצורים האלה באופן חופשי.

המרתק יותר הוא גילוי אגבי של דמוית מן המיתולוגיה היוונית בסדרה, וננסה למנות כמה מהן. היצור ששומר על חדר האוצר הינו בעל שלושה ראשים. במיתולוגיה היוונית היה זה הכלב קרברוס, אשר היו לו גם כן שלושה ראשים והוא זה אשר שומר בשאול על המתים לבל יעלו חזרה אל ארץ החיים.

את ספר הלימוד הנפוץ בבית הספר – אותיות לעתיד – כתבה אישה בשם קסנדרה בלבלצקי. הספר הוא כמובן על גילוי עתידות. על פי המיתוס היווני, הייתה קסנדרה נביאה ורואת עתידות. היא קיבלה את המתת הזה מהאל אפולו שהתאהב בה. אפולו ציפה שהיא תחזיר לו אהבה, אך משסירבה, הוא קילל אותה שאיש לא יאמין לנבואותיה. כאשר התלבטו אנשי טרויה אם להכניס לעירם את סוס העץ שעמד בשער העיר, הזהירה אותם קסנדרה כי זה ימיט עליהם אסון. אולם איש לא שעה לאזהרותיה וטרויה נחרבה.

סיריוס בלק נמלט ממשרדו של שר הקסמים . הוא הפך עצמו לכלב, נדחק בין סורגי תאו, ויצא לחופשי. סיריוס הוא הכוכב המכונה גם "כוכב הכלב". סיריוס היה כלבו של הענק אוריון. כאשר אוריון ניסה לאנוס את ארטמיס היא הרגה אותו ואוריון הפך למערכת כוכבים בשמיים. כלבו הנאמן סיריוס היה לכוכב הבהיר ביותר בשמיים, שנקרא גם "הכלב הגדול".

כאשר הארי פוטר פוגש בבני הים במהלך משימתו השנייה בטורניר הקסמים המשולש הוא נחשף לסכנה שהים עלול ללכוד בקסמיו את בן האנוש, להדיחו ולפתותו להישאר במצולות. הסירנות מן המיתולוגיה היוונית מזכירות מאד את בנות הים. הן נהגו לשיר למלחים החולפים בסמוך אליהן, מסיחות את דעתם, מכשפות אותם, ובסופו של דבר גורמות למותם, כאשר ספינותיהם מתנפצות אל הסלעים.

בספר חיות הפרא מוזכרים יצורים שונים ומשונים. יצור אחד מהם נקרא כימרה. תיאורה המוזר של הכימרה בחיות פלא זהה לתיאור המופיע במיתולוגיה היוונית. מפלצת בעלת שלושה ראשים – ראש של דרקון, ראש של אריה וראש של עז. הכימרה היא קרובת משפחה של הספינקס ושל קרברוס. רולינג מזכירה כי "רק קוסם אחת הצליח להרוג כימרה, אך הקוסם ביש המזל שעשה זאת נפל מסוסו המכונף אל מותו".

באגדה המקורית מן המיתולוגיה היוונית מצליח הגיבור בלרופון הרוכב על גבי סוסו המכונף פגאסוס, להרוג את המפלצת. נפילתו מהסוס המכונף ארעה בזמן אחר , עת החליט לרכב על סוסו אל האולימפוס. האל זאוס החליט להענישו על גבהות ליבו והשליכו מעל גבו של פגאסוס.

הציפור התקשורתית הפופולארית ביותר על הקוסמים הוא הינשוף.הינשוף מתנוסס על סימלה של העיר אתונה, ולא רק מהסיבה שינשופים רבים נהגו לחיות במקום. הינשוף הוא סימלה של האלה אתנה, פטרונית העיר אתונה. היות והאלה אתנה נחשבת לאלת החוכמה קיבל גם הינשוף תדמית זו והוא מסמל את החכם שבין בעלי הכנף ומסמל את החוכמה.

המשימה השלישית והסופית של טורניר הקסמים המשולש נערכה בתוך מבוך שנבנה למטרה זו. במבוך הם פוגשים יצורים מוזרים ובמרכזו נמצא גביע האש. המבוך הוא פרי סיפור מן המיתולוגיה היוונית אשר על פיו בנה הממציא דדלוס את המבוך כדי להסתיר מעין כל את היצור המפלצתי – המינוטאורוס שנולד למלכה מאהבתה לשור. באותה תקופה היה על אתונה לשלוח מדי שנה בשנה, ארבע עשר מבניה ובנותיה והם הוטלו, בזה אחר זה , אל הלבירינט ונטרפו על ידי המינוטאורוס. כל זה הסתיים כאשר בתו של המלך, אריאדנה, התאהבה בבן אתונה, תסאוס, ונתנה לו את קצה החוט. היא עצמה החזיקה בפקעת החוט וכך, לאחר שהרג את המינוטאורוס הצליח לחזור על עקבותיו.

במהלכה של המשימה השלישית בטורניר הקסמים המשולש בגביע האש, בשעה שהארי מתקרב אל מרכז המבוך, הוא פוגש בספינקס – יצור יוצא דופן שחציו אריה וחציו אישה, בעל "עיניים גדולות שצורתן צורת שקר". הפעם הארי אינו נלחם בספינקס כפי שלחם בדרקון, אלא עליו להשיב לשאלתו. הספינקס הלקוח מן המיתולוגיה היוונית אכן דמה לספינקס זה ונהג לחוד חידת הגיון, דומה לחידה שהארי התבקש לפתור. – איזה בעל חיים הולך בבקר על ארבע, בצהרים על שתיים, ובערב על שלוש? הספינקס נהג להרוג כל מי שלא ידע את התשובה. אדיפוס שהגיע למקום פתר את החידה ואמר שאין זה אלא האדם עצמו אשר בינקותו הוא זוחל על ארבע, בבגרותו הוא הולך על שתיים ובזקנתו המופלגת הוא הולך על ארבע. לאחר התבוסה שנחל קפץ הספינקס מהצוק אל מותו.

מרבית הקוסמים המאכלסים את עולמו של הארי פוטר, נוהגים בענקים בחשדנות רבה וחוששים מהם. אכן, רוב בני האדם סבורים כי מידת רשעותם של הענקים האלה עולה בקנה אחד עם ממדי גופם. הענקים הראשונים עלי אדמות היו הטיטאנים, המופיעים במיתולוגיה היוונית. הם שלטו בעולם לאחר שאחד מהם סירס את אוראנוס, אביהם של הטיטאנים. אך גם לא המשיכו לשלוט זמן רב וצאצאיהם בראשותו של זאוס הצליחו, לאחר מערכה שנמשכה עשר שנים , להוריד אותם מן השלטון, להכניע אותם ולכבול אותם במעמקי האדמה.

לקט חלקי זה של זיהוי דמויות המוזכרות בספרי הארי פוטר עם דמויות מן המיתולוגיה היוונית עושה את הקריאה בספרי הארי פוטר כעין קריאה בספר בלשי כשעל הקורא לזהות מבין הדמויות את המקור המיתולוגי, ההיסטורי והתרבותי. אין ספק שזהו פן יוצא דופן בקריאה. כאן המקום לציין כי גם בטרילוגיה של טולקין – שר הטבעות וההמשכים נוקט טולקין, הרבה מאד שנים לפני הגב' רולינג , באותה שיטה.

עומר

שיבוט

הדיון הציבורי סביב השיבוט

תהליך השיבוט מעורר מחלוקת רבה בעולם והשאלה האתית של תהליך השיבוט נחקרה בוועדות חקיקה ואתיקה רבות. במדינות מערב רבות, כולל ישראל, נאסר שיבוט עוברי אדם.

התנגדות לשיבוט

מתנגדי השיבוט האנושי, בעיקר בקרב זרמים דתיים שונים, טוענים כי התהליך הינו בגדר לקיחת תפקיד הבורא ופגיעה בסדר הטבעי. בנוסף, הכנסייה הקתולית מתנגדת באופן עקרוני לכל מחקר אשר עושה שימוש בעוברים אנושיים, כיוון שהיא רואה בהם יצור אנושי בעל זכויות מלאות ובמחקר בעוברי אדם היא רואה רצח.

טענה פופולרית נוספת בציבור נגד שיבוט היא כי התהליך עלול להיות מנוצל לרעה למטרות של אאוגניקה, דוגמת תוכנית השבחת הגזע הארי בגרמניה הנאצית או לצורך יצירת צבא-על של משובטים בעלי תכונות פיזיות ומנטליות מובחרות. דוגמה לשימוש אשר כבר נעשה בשיבוט לצורך השבחת גזע הוא שיבוט של סוס מירוצים מובחר על ידי חברה פרטית צרפתית בשנת 2005. יחד עם זאת יש לציין כי גם מרבית התומכים בשיבוט עוברי אנוש מתנגדים לשימוש בטכנולוגיה לצורך שכפול של בני אדם והשבחת גזע.

גם בקהילה המדעית קיים קונצנזוס כי תהליך השיבוט הוא מסובך ומסוכן ועשויות להתעורר בעיות בריאותיות רבות בעוברים (אנושיים ולא אנושיים) משובטים וסיבוכים במהלך ההריון.לכן שימוש בתהליך ליצירת צאצאים מהווה סכנה גם לתינוק המשובט וגם לאם הפונדקאית.

בין המתנגדים הבולטים למחקר בעוברים עמד ג'ורג' בוש הבן.

תמיכה בשיבוט

התומכים בפיתוח טכנולוגיות של שיבוט אנושי טוענים כי רק בעזרת טכניקה זו ניתן יהיה לייצר תאי גזע עובריים שיאפשרו ייצור רקמות ואברים להשתלה, ללא דחייה על ידי המערכת החיסונית, ופיתוח טיפולים לריפוי מחלות ומומים דוגמת מחלת פרקינסון, אלצהיימר, עיוורון, שיתוק ועוד. תומכי השיבוט גורסים כי הסכנות הרפואיות הכרוכות כיום בשיבוט הינן אך ורק אתגר טכנולוגי, אשר יפתר בטווח של שנים ספורות ולכן סכנות אלה אינן עילה עקרונית מוצדקת נגד שיבוט. תומכי השיבוט טוענים גם כי התנגדות לשיבוט הינה בגדר טכנופוביה (פחד מן הקדמה) אשר מלווה כל התקדמות טכנולוגית משמעותית. דוגמה לכך היא טכנולוגיית הפריית המבחנה, אשר גם נתקלה בעבר בהתנגדות בציבור וכיום היא הליך רפואי שגרתי.

בין התומכים הידועים במחקר בתאי גזע עובריים ובשיבוט: ננסי רייגן, כריסטופר ריב ודת הראלים.

מעמד השיבוט בישראל

בישראל נאסר השיבוט על פי חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), שנחקק לראשונה ב-1999 לתקופה מוגבלת של חמש שנים, והוארך ב-2004 עד שנת 2009 וב-2009 הוארך בשנית עד שנת 2016, לאחר תקופה של כחמישה חודשים בהם לא היה החוק בתוקף. חוק זה אוסר שיבוט עוברים אנושיים לצורכי רבייה, אך אינו אוסר על מחקר בשיבוט ובתאים עובריים שאינו מוביל להולדת אדם.

שיבוט בספרות ובקולנוע

יצירות ספרותיות וקולנועיות רבות דנו בטכנולוגית השיבוט והן משקפות את המחלוקות והדילמות המוסריות העולות מטכנולוגיה זו.

§ בסרט בלייד ראנר מוצג כדור הארץ בשנת 2019, כאשר שיבוט והנדסה גנטית הן טכנולוגיות שבשגרה ותאגידי ענק מייצרים אנשים משובטים למשימות מלחמה, עינוגים ועבודות פרך. שיבוטים אלו, המכונים "רפליקנטים", הם בגדר עבדים, ובכדי למנוע מרד מצידם, הם מתוכננים כך שתוחלת החיים שלהם תהיה קצרה במיוחד. הסרט מציג את השאלה מהו אנושי ומהו חפץ. ומעלה דילמות מוסריות בסיסיות לגבי היכולת ליצור חיים על פי הזמנה.

§ בספר עולם חדש מופלא מאת הסופר אלדוס הקסלי מוצג עולם דיסטופי אשר בו אנשים מיועדים מראש למעמדות על ידי שיבוט באמצעות פיצול של עוברים, ומניעת חמצן מן העוברים כאמצעים לשליטה ברמת ההתפתחות המנטלית של כל מעמד. הספר הוא דוגמה לחזון קיצוני של מניפולציה ביולוגית לצורך אכיפת שלטון ומדרג.

§ בסרט מלחמת הכוכבים - מתקפת המשובטים מסופר על צבא של משובטים זהים ומושבחים גנטית הנוצרים לפי הזמנה כדי לתת עליונות בשדה הקרב. צבא זה מנוצל בסופו של דבר על ידי כוחות האופל להשלטת דיקטטורה. כמו כן מוצגת בסרט דמות של גבר בודד המגדל ילד שהוא שיבוט של עצמו.

§ בספר ובסרט פארק היורה מוצגת האפשרות להקמה לתחייה של מינים נכחדים דוגמת דינוזאורים בעזרת שיבוט, בהתבסס על שרידי DNA קדמון. העלילה מציגה את הסכנות הכרוכות בהפרת האיזון הטבעי כתוצאה מבריאה מחודשת של מינים.

§ בסרט האי מוצגת חברה המייצרת אנשים משובטים לצורך השתלת אברי המשובטים באנשים המקוריים. בסרט מוצגת הבעיה, שלא מגלים למשובטים שהם משובטים, ומשמידים אותם כשהם מגיעים לגיל מסוים.

§ בסרט היום השישי מוצגת הדילמה הקיימת בשיבוט בני אדם.

§ בספר Never Let Me Go מאת קזואו אישיגורו מוצג שיבוט ילדים כתהליך המוני. הילדים גדלים במתקנים מיוחדים ובהגיעם לגיל בגרות מתחילים לתרום את אבריהם עד ל-completion, כפי שהדבר מכונה. העלילה מתרחשת מבעד לעיניהם של שלושה מן הילדים, שגדלו במתקן המעולה ביותר בסוגו, קיבלו חינוך והשכלה ממדרגה ראשונה ובמשך כל חייהם שם ידעו-ולא-ידעו מה צפוי להם כשיתבגרו.

מתוך ויקיפדיה.

בענף מסוים באתר סנונית נערך סקר על תמיכה בשיבוט.
בסקר ענו 1479 מצביעים עד שנת 2004, ואלו הן תוצאות הסקר:

% 34 היו בעד שיבוטים.

% 66 היו נגד שיבוטים.

בסקר ההמשך השאלה שעולה היא האם זוג עקר צריך להביא ילד לעולם בעזרת תהליך שיבוט מספר המצביעים בשנת 2004 היה 1413. אלו הן תוצאות הסקר:

% 59 הצביעו בעד.

% 41 הצביעו נגד.

בסקר השלישי השאלה שעולה היא כזאת, בני זוג שאיבדו את בתם בתאונה רוצים לבצע תהליך שיבוט כדי ליצור ילדה שתהיה זהה לה באופן גנטי. האם יש להתיר להם לממש את רצונם?

מספר המצביעים בשנת 2004 היה 962, ואלו הן התוצאות:

% 33 בעד.

% 67 נגד.

בנם של זוג הורים זקוק להשתלת כליות. הם חושבים לבצע שיבוט של אח תאום שיתרום לו את האיברים הדרושים. האם יש להתיר להם לממש את רצונם?

מספר המצביעים היה 772, התוצאות:

% 36 בעד.

% 64 נגד.

פרוייקט "רמבו" על פיו הוצע ייצור צבא של שיבוטים גנטיים.

מספר המצביעים היה 514, התוצאות היו:

% 33 בעד.

% 67 נגד.

לסקרים הנוספים- לחצו כאן, זהו המקור.

הבעיות המוסריות שמעלה טכניקת השיבוט גנטי

עבודה מוגשת לרוני ארז במסגרת הקורס אתיקה של המדע תש"ס

מאת ליאור קדם ודניאל שוורץ

השאלה המוסרית אליה בחרנו להתייחס היא :

האם מוסרי לחקור ולפתח את תחום השיבוט הגנטי מתוך הנחה שיתאפשר מצב בו שיבוט אדם יהפוך לתופעה הרווחת בחברה?

בהרצאה בכיתה בחרנו לחלק את השאלה המוסרית לשניים: אחת זהה לשאלה הנ"ל, ואחת המתייחסת לשיבוט במקרים קיצוניים ולא כתופעה רווחת בחברה. בעקבות הדיון בכיתה ודיון נוסף בייננו, בחרנו שלא להפריד את השאלות , כיוון שבעיננו לא יתאפשר מצב שבו השימוש בטכנולוגיה חדישה כגון שיבוט ייבלם ויישאר בגדר תופעה חריגה ויוצאת דופן.

התייחסות לשאלה המוסרית.

טיעוני בעד:

1. הטיעון הראשון בעד שיבוט גנטי מתבסס על האפשרויות הרבות לעזרה לאנושות ולאדם הפרטי הגלומות בתהליך. בין אפשרויות אלה ניתן לציין יצירת תורמים מתאימים (זהים גנטית לחלוטין) המתאימים לתרומת מח עצם ולתרומת איברים, ואשר בשל זהותם הגנטית לא מעוררים סכנת דחיה על ידי המערכת החיסונית של הגוף בו הם מושתלים. כמו כן ניתן לנצל את טכנולוגית השיבוט ליצירת מושאי מחקר מדעי לחקר מחלות ותהליכים בגוף. תהליך השיבוט מאפשר יצירת אובייקטים זהים כמעט לחלוטין, המאפשר את צמצום המשתנים בניסוי והתמקדות במשתנה הנבדק.

2. טכנולוגית השיבוט הגנטי תאפשר את הרבית אחוז הפרטים בחברה, בעלי תכונות גנטיות "חזקות". תהליך השיבוט מאפשר עקיפה של התהליכים האקראיים המתרחשים בהתרבות זוויגית, ואשר יוצרים צאצאים בעלי תכונות שלא נכרו בהוריהם, לעיתים תכונות שליליות. סלקציה של מקורות השיבוט תאפשר "הינדוס" של החברה.

3. טיעון זה מתייחס למוסריות (או לאי המוסריות) שבבלימתו של תהליך מחקר מדעי ככלל, ולא לחקר השיבוט בפרט. עצירת תהליך מדעי אינה מוסרית כיוון שאין ביכולתינו לצפות את האפשרויות הגלומות ואת התגליות העשויות לנבוע מהמחקר בתחום. נוספת לכך המחויבות המוסרית לאמת הפוסלת התעלמות מכוונת מידע ואי פיתוחו.

טיעוני נגד:

1. טיעון הנגד הראשון והמרכזי ביותר, לדעתנו, כנגד שיבוט גנטי, יוצא נגד ההתייחסות למשובטים כאל בני אדם "סוג ב", תחליפים, עליהם מותר בין השאר לבצע ניסויים. ההתייחסות אל יצור אנושי כאל מאגר איברים, חורגת מכל כללי המוסר, ויצאת מתוך ההנחה כי המשובט אינו זכאי לאותן הזכויות המוסריות כבן האדם הרגיל, בעוד שלמעשה ידוע כי המשובט יהיה בעל תודעה עצמאית, וישות בפני עצמו.

2. טיעון זה הוא, למעשה, התייחסות לטענת בעד מספר 2, כנגד טענה זו מובאות מספר תגובות. הראשונה גורסת כי יכולתו של האדם לבצע סלקציה גנטית היא מוגבלת, כיוון שהוא חסר ראייה רחבה של ההשלכות שיש לתכונה גנטית מסוימת. דוגמה לכך היא האנמיה החרמשית. תאחיזה גנטית של הגן המקודד למחלה זו לגן המקודד לעמידות בפני מלריה, מעניק לחולים באנמיה עדיפות בהיחשפות למלריה. תגובה שניה לטענה מתייחסת לכך ששיתוק תהליך האבולוציה עלול להוביל לפסילה מראש של מוטציות גנטיות חיוביות, המעניקות שיפור מתמיד לחיים. טענה נוספת מתייחסת להקטנת השונות הגנטית בחברה שהיא תוצר לוואי הכרחי של תהליך השיבוט. הקטנת שונות זו, מגבירה את הסיכוי לפגיעה על ידי מגפות ומקטינה את הסיכוי שימצא פרט העמיד כנגדן.

3. שיבוט גנטי מביא להקטנת השונות גם באופי החברה, מה שעשוי ליצור חברה הומוגנית, סטטית, ללא שוני, ייחודיות, תחרותיות ויכולת להתקדמות.

4. יצירת משובטים עלולה לגרום ליצירתו של מעמד נחות. החברה עשויה לראות במשובטים "פריקים" שהם העתק, תוצר, יצור שנועד למען מטרה ולא כבני אדם בפני עצמם. המשובטים עשויים לתפוס את עצמם כנחותים גם כן, הדבר עלול להוביל ליצירת חברת עבדים, משועבדים.

5. טיעון מרכזי נוסף מתייחס לסכנות האדירות הגלומות ביכולות הטכניות ובתוצאות האפשריות של התהליך. יכולתו של אדם לשבט לעצמו צבא לוחמים מוכשרים, צי עבדים, משרתים ושפחות, מעורר חלחלה לכל הדעות. כמו כן הועלתה הטענה כי קיימת האפשרות ליצור העתקים של דמויות היסטוריות, כשהמככב מבין אלה הוא היטלר. טענה זו בעייתית מכיוון שאופיו ותכונותיו של אדם לא מושפעים אך ורק מהמטען הגנטי שהוא נושא אלא גם (ויש אומרים – בעיקר) מהשפעות סביבתיות. זאת ועוד, אף מבחינה גנטית הזהות אינה מוחלטת כמפורט בהסבר הביולוגי.

6. שימוש רווח בשיבוט גנטי, עלול לערער את מעמדו של התא המשפחתי כפי שאנו מכירים אותו היום. ה"הורים" אינם עוד זוג המורכב מבני שני המינים. הם עשויים להיות בני אותו מין ואף אותו האדם, כמו כן יכול להיווצר מצב בו האם היא גם האחות, הסבתא וכו'. מדובר בעיקר על שתי אלטרנטיבות לארגון החברה.

א. חברת שבטים, כאשר מקור כל שבט באדם אחד. לפי תאוריה זו צפויים השבטים להתחרות זה בזה על יוקרה גנטית.

ב. חברת "אמזונות" אשר אינה תלויה בגברים. על ידי טכניקת השיבוט מסוגלות נשים להתרבות וליצור חברה נשית בלבד.

7. לעומת חברת ה"אמזונות" המציגה את הנשים כבעלות כח הניתן להן על ידי השיבוט, ניתן לראות בשיבוט פן נוסף, המוריד את מעמד האישה ומשפיל אותה. השפלה זו נובעת מההתייחסות אל האישה כאל אינקובטור, "רחם להשכרה", אמצעי גרידא לפיתוח עוברים.

8. תהליך השיבוט הגנטי עלול להפחית באופן משמעותי את ערך חיי האדם בחברה, וזאת ממספר סיבות. ראשית, הצגת תהליך ההולדה והבריאה כתהליך מכאני, סינתטי, בהכרח מפחיתה מקדושת החיים. לתוצאה זו גורמת גם התפיסה כי לכל אדם ניתן לייצר תחליף, וכי המוות הוא למעשה לא סופי. כמו כן, מפחית תהליך השיבוט מערך ייחודיות האדם ואיכותו כאינדבידואל.

9. טיעון נוסף הוא הטיעון הדתי, הגורס כי יצירת חיים היא עניין לאל לבדו וכי אל לאדם לקחת לעצמו את הזכות לברוא.

שקילת הטיעונים על פי שלוש גישות מוסריות מרכזיות.

· ההתייחסות הרלטיביסטית תטען כי הקושי לתפוס את החברה העשוייה להתפתח כתוצאה משיבוט גנטי כחברה נכונה מוסרית, נובע מכך שאנו רגילים לחברה הספציפית בה אנו חיים. ניתן להניח, על פי טענה זאת, כי עם חלוף השנים יהפכו השיבוט ותוצאותיו לנורמה, ולכן יהפכו מקובלים.

· על פי הגישה התועלתנית יש למדוד את התועלת לאנושות אל מול הסבל העתיד להיגרם לה. כמובן שמדד זה אינו אבסולוטי ואוביקטיבי, אך לדעתנו הסיכונים והסבל לחברה רבים מהאפשרויות לעזור לפרט ולהיטיב עם החברה.

· הגישה הקאנטיאנית שוללת את השיבוט מבסיסו, כיוון שהוא בא בסתירה עם האמפרטיב הקטגורי בניסוחו השני, האומר כי - לעולם אין להתייחס אל אדם כאמצעי בלבד, אלא גם כתכלית כשלעצמה. השיבוט הגנטי, כתהליך מדעי-רפואי, רואה את המשובט (ההעתק, ולא המקור) ככלי. המשובט נוצר ע"מ לשמש מאגר איברים או מח עצם, לתפקד כתחליף, עבד ועוד. לעולם, אינו נוצר לשם עצמו.

לדעתנו, יש לפסול את השיבוט ואת חקר השיבוט הן מהסיבה התועלתנית, והן (ובעיקר) מפאת הסיבה שהשיבוט והמחקר המוביל לו, מפחית באופן משמעותי מערך האדם וחייו, מעצם התיחסותו אל יצור חי כאל אובייקט שהוא תוצר או אמצעי.

עצם הגדרת האדם על פי מטענו הגנטי בלבד יש בה מן ההתיחסות אל האדם כאוסף של מולקולות, ללא הייחוד והאיכות שמקנים לו את הזכות להתייחסות מוסרית.

כמו כן, אנו מטילות בספק את היכולת האנושית לבקר ולעצור את תופעת השיבוט כשהיא עדיין בגדר המחקר המדעי גרידא. לדעתנו המשך המחקר בתחום יוביל, במוקדם או במאוחר, להתפשטות התופעה ולתוצאות הרסניות.